1.1- לבדוק שהעוגן כימי מאושר/תקני לשימוש שבו אנחנו עושים בדבק : מוטות הברגה, מוטות ברזל, בטון סדוק וכולי.

-הזהרה : חברות מובילות התחילו להשתמש בדבקים ללא שום תקן אירופאי, המיועדים לעבודות לא קונסטרוקטיביים. אין לסמוך על המותג. יש לבדוק בנתונים טכניים שהדבק אכן מאושר ותקני.-

1.2- לעשות את החישוב על ידי תוכנת חישוב של החברה המספקת את העיגון כימי או דרך חישוב ידני בהתאם לדרישות התקנים

האירופאיים.

1.3- לרשום בתוכנית בצורה ברורה את שם הדבק, קוטר המוט, עומק התקנה וקוטר קידוח בבטון (או לרשום בהתאם להוראות

היצרן אבל האופציה הזאת מחסה את המתכנן מהאחראיות אבל מזמין גם טעויות של הקבלן).

-הזהרה : נושא הקוטר קידוח בהתאם לקוטר המוט הינו מסובך כי עם אותו דבק כימי, עם אותו קוטר מוט, הקוטר קידוח יכול להיות שונה בהתאם לסוג המוט ולתקן שהשתמשנו לתכנון. לדוגמא התקנה של מוט הברגה בקוטר 12 מ''מ עם דבק כימי דורש לפי תקן אירופאי TR029 קוטר קדח 14 מ''מ ועם אותו תקן עם מוט ברזל בקוטר 12 מ''מ, הקדח הנדרש הינו 16 מ''מ ועם אותו מוט ברזל בקוטר 12 מ''מ אבל עם תכנון לפי תקן אירופאי TR023 הקוטר קדח הנדרש הינו 14 מ''מ... עדיף לבדוק היטב במפרט טכני של הדבק או להתייעץ עם המחלקת הנדסה של הספק.-

1.4- במידה והתכנון כולל מוטות בקוטר 20 מ''מ ולמעלה והחישוב בוצע ללא התחשבות בקידוח יהלום, יש לרשום בצורה ברורה

שאין לאשר קידוח יהלום ללא אישור מפורט בכתב של המתכנן.

1.5- מומלץ לרשום בכל תוכניות שאסור לחתך בקרבת עיגון כימי ללא אישור בכתב של המתכנן. במידה ויהיו מקרים שאין מנוס

לחתך, מומלץ להתייעץ עם המהנדס של חברת המספק את העוגנים.